הכלבת היינה המחלה בעלת אחוז התמותה הגבוהה ביות! 100% מהנדבקים - מתים (אם לא קבלו טיפול ממש לאחר הנשיכה!!!), בכל העולם בהיסוריה ידוע רק על 4 ניצולים!!!!!!
המחלה לא קשורה לסמים אך באתר זה אני הולך לתת לכם טיפים גם בנושאים רפואיים כלליים.
הסרט קשה לצפיה!
הנגיף מגיע אל מערכת העצבים המרכזית דרך האקסונים המובילים אליה, ושם תוקף אזורים במוח הגדול, האחראים להיבטים מסוימים של ההתנהגות. כדי להתרבות זקוק הנגיף לרקמת מוח של יונק. מרגע שהנגיף הגיע למוח, המחלה מתפרצת והמוות הבלתי נמנע מתרחש תוך כעשרה ימים. כשהנגיף מגיע לתא במוח הוא חודר אליו ומזריק את החומר הגנטי שלו לתא, ובכך כופה עליו לייצר נגיפים נוספים. הנגיפים פורצים החוצה ומדביקים תאים נוספים תוך הרס התא שיצר אותם. תהליך זה גורם להתמוססות של אזורים שלמים במוח היונק במה שנקרא "נמק גבינתי" (בדומה לגבינה שווייצרית). התוצאה היא שיטיון (דמנציה).
אחד הסימנים הראשונים של המחלה הוא שינוי התנהגותי. לדוגמה: כלב ידידותי הופך לתוקפני. חיות בר נזהרות בדרך כלל מבני אדם; אם חיית בר מתקרבת לבני אדם מיוזמתה, היא עלולה להיות נגועה במחלה. עם התקדמות המחלה מתפשט הנגיף דרך עצבי הפנים ומגיע לבלוטות הרוק. משלב זה החולה מתחיל להיות מדבק באמצעות הרוק (לדוגמה, דרך נשיכה). בשלב הבא הנגיף יורד לכיוון שרירי הבליעה. התוצאה היא פגיעה ביכולת הבליעה, וריור מוגבר. היות שמאוד כואב לחולה לבלוע, הוא יימנע משתיית מים למרות הצמא. סימן נוסף הוא פוטופוביה, תסמין של רגישות יתר לאור ופחד (בעת) או סלידה מאור השמש וממקומות מוארים היטב. הסובלים מפוטופוביה לרוב יחפשו מקלט במקומות חשוכים, עקב פגיעה של מערכת העצבים הגורמת להתרחבות וכיווץ האישונים. לחולים יהיו אישונים מורחבים ולכן הם יפחדו לצאת החוצה לאור השמש ולסביבה מוארת עקב הכאב והסינוור. לאחר מכן מתחיל להתפתח שיתוק בכל הגוף, שיתוק שרירי הנשימה ומוות.
הזמן שעובר מהידבקות במחלה ועד התפרצותה נע בין מספר שבועות לשנה, ועל כך משפיעים גורמים רבים. כיוון שהמחלה מועברת במערכת העצבים, על נגיף הכלבת לבוא במגע ישיר עם תאי עצב (במצב תאורטי יכולה לקרות הידבקות עקב מגע בין תא עצב נגוע לתא עצב בריא, אך הסיכויים לכך קטנים). ברגע ההידבקות הנגיף מתחיל לנוע במערכת העצבים לעבר עמוד השדרה, וממנו למעלה לראש. משך הזמן עד התפרצות המחלה מושפע מגודל הנשיכה, מספר הנשיכות, קרבה לעמוד השדרה וקרבה לראש.
שני סוגי תגובות מאפיינים את המחלה: סוג אחד, הוא תגובה סוערת המאופיינת בריצה בלתי מבוקרת למרחקים ארוכים, תוקפנות רבה, נגיסה בעצמים שונים ואובדן כושר השיפוט. סוג שני הוא, רגיעה המלווה בדיכאון, שיתוק והתנהגות מוזרה.
מחלת הכלבת נחשבת מסוכנת מאוד מפני שהחיה או האדם הנושאים אותה מתחילים להיות מדבקים כשבועיים לפני הופעת התסמינים, כדוגמת ריר מוגבר וטירוף. אצל האדם קיימת הידרופוביה (פחד ממים) שאינה קיימת אצל בעלי חיים, כך שאפשר רק לשער אם חיה שנשכה נגועה במחלה, ולכן חשוב לבודד את החיה בתקופת המעקב.
מתוך האתר "ויקפדיה".
ראו הוזהרתם - אם נשך אתכם כלב, חתול או כל חייה שנראתה לכם תקפנית מדי (אגרסיבית מאד...) - רוצו למיון!
בחדר המיון יעשו לכם "חיסון מהיר" - פרוצדורה לא נעימה של 20-40 זריקות באזור הבטן. אך - זה יציל את חייכם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה